עיקרי הלכות טהרת המשפחה

א. מהי נדה
כאשר מופיע וסת אצל האשה או שמסיבה אחרת יוצאת מהרחם אפילו טיפת דם, אסור לבעל ולאשה לקיים יחסי אישות. הם אסורים אף בכל התנהגות של חיבה וחלות עליהם הרחקות שקבעו חכמים כפי שנפרט ונסביר בהמשך הדברים.

ב. התנהגות שבין איש לאשתו בימי נדתה
משעה שהאשה נעשית נדה ועד לאחר שטבלה, אסורים הבעל והאשה בחיי אישות ובכל קירבה גופנית של חיבה כגון חיבוק ונישוק ואפילו נגיעה זה בזה.
מבין ההרחקות, יש לציין במיוחד כי אסור להם לשכב באותה מיטה ומטותיהם יהיו מרוחקות מעט זו מזו. אסור לבעל להסתכל במקומות צנועים שבגוף האשה ועל כן תקפיד האשה באופן מיוחד על לבוש צנוע בפני בעלה ביום ובלילה.
שאר ההרחקות הן:

• לא ישבו קרוב זה לזה, במושב אחד, באופן שיגעו האחד בשני.
• לא יגעו אחד בשני באמצעות חפץ כל שהוא. לא יושיטו חפץ מיד ליד ואף לא יזרקוהו זה לזה.
• לא ישבו יחד על ספה קפיצית ועל כל מושב אחר בו ניתן להרגיש את תנודות בן הזוג, כגון ספסל העלול להתנדנד, אלא אם כן יושב אדם ביניהם.
• האשה לא תציע את מיטת הבעל בנוכחותו.
• האשה לא תשכב על מיטתו הקבועה של הבעל בנוכחותו. הבעל לא ישכב ולא ישב על מיטת אשתו גם שלא בנוכחותה, ואף לא ישתמש בכרים ובכסתות שלה.
• האשה לא תיצוק לבעלה מים לרחיצת פניו, ידיו ורגליו ואף לא תגיש לו מים וכלים לרחיצה.
• בשעת האוכל יניחו על השולחן, ביניהם, סימן היכר מוסכם (ואפשר להניחו מבלי שאיש ירגיש בכך) כגון מאפרה, כד פרחים וכיו”ב או שישנו את מקום ישיבתם.
• כשאחד מגיש מאכל או מוזג משקה לבן זוגו, יעשה זאת על ידי שינוי, ביד שמאל וכו’ או יעשה זאת שלא בנוכחות בן הזוג.
• לא יאכלו מצלחת משותפת. הבעל אוכל שיירי אוכל או שתיה שהותירה אשתו רק לאחר שהעבירם לכלי אחר או אם אוכלם שלא בפניה.

בשעת מחלה וכיו”ב, בשעה שהאחד זקוק לעזרת השני וקשה להם לנהוג כפי האמור לעיל – ישאלו רב כיצד לנהוג. איסורי נדה בטלים לאחר שהדם פוסק והאישה טובלת במקוה טהרה. כל עוד לא טבלה האשה, ואפילו עבר זמן רב מאז פסק הדם – נשארים בעינם כל האיסורים, הטבילה מועילה רק אם נהגה האשה עד שעת הטבילה לפי הסדר דלהלן:

ג. הפסק טהרה
כשהדם פוסק, על האשה לבדוק אם היא נקיה לגמרי. בדיקה זו נקראת בפי חכמים “בדיקת הפסק טהרה”. לפני הבדיקה תרחץ היטב סביב לאותו מקום. עליה לקחת פיסת בד לבן ונקי (יש לזכור לבדוק היטב את בד הבדיקה לפני הבדיקה כדי לוודא שאכן הוא נקי לגמרי), להכניס אותו עמוק עד מקום שיכולה ולבדוק את עצמה היטב היטב בכל הצדדים בתנועה סיבובית. בדיקה זו יכולה להיעשות החל מסוף היום החמישי בתחילת הוסת. יש לזכור כי לגבי כל דיני נדה מסתיים היום עם שקיעת החמה, ולכן אשה שראתה דם ביום ג’ אחרי שקיעת החמה, או ביום ד’ לפני השקיעה תעשה את הפסק הטהרה ביום ראשון אחרי הצהרים לפני השקיעה.
אם נמצא על בד הבדיקה כתם בצבע הנוטה לאדום או לשחור, עליה לבדוק את עצמה פעמים נוספות עד שבד הבדיקה יהא נקי. מכל מקום, הבדיקה האחרונה חייבת להיות לכל המאוחר לפני שקיעת החמה. אם גם הבדיקה האחרונה אינה נקיה תבדוק האשה את עצמה למחרת (או לאחר מכן). בכל מקרה שנמצא כתם על בד הבדיקה, גם אם צבעו אינו נוטה לאדום או לשחור ואין שהות לבדיקה נוספת לפני השקיעה – יש לשאול רב אם הבדיקה נקיה כדין. לאחר שבד בדיקת הפסק הטהרה נמצא נקי, מנהג טוב לבדוק פעם שניה. בבדיקה שניה זו (הנהוגה רק אחרי בדיקת הפסק טהרה) משאירים את הבד במקום הבדיקה מלפני שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים.
מאותו רגע שהבדיקה היתה נקיה כדין, עליה ללבוש לבנים נקיים בצבע לבן ולהציע כלי מיטה לבנים במטתה, במשך שבעה ימים.

ד. “שבעה נקיים”
אחרי בדיקת הפסק טהרה, חייבת האשה – החל ממחרת – לבדוק את עצמה במשך שבעה ימים רצופים, פעמיים ביום, פעם בבוקר ופעם אחרי הצהרים לפני השקיעה. שבעה ימים אלה נקראים בפי חכמים “שבעה נקיים”. כל הבדיקות תיעשנה באותו אופן שבודקים בדיקת הפסק טהרה: האשה מכניסה פיסת בד רך ונקי עמוק עד מקום שיכולה ובודקת עצמה היטב בכל הצדדים בתנועה סיבובית. אם אינה יכולה לבדוק את עצמה בצורה כה יסודית כל שבעת הימים, תבדוק כך לפחות פעם אחת ביום הראשון ופעם נוספת ביום השביעי ושאר הבדיקות תעשה כפי יכולתה.
אם אינה יכולה לבדוק את עצמה כדין, וכן אם מצאה באחת הבדיקות כתם בגוון הנוטה לאדום או לשחור, עליה לשאול רב כיצד לנהוג. בכל מקרה שאינה יכולה לפנות למורה הוראה מיד, יכולה לפנות למחרת, שאם לא כן, היא מפסידה את הימים שעברו ותצטרך לעשות מחדש הפסק טהרה ולמנות שבעה נקיים.
מאותו רגע שהבדיקה היתה נקיה כדין, עליה ללבוש לבנים נקיים בצבע לבן ולהציע כלי מטה לבנים במטתה.
לאחר שהאשה ספרה שבעה נקיים היא יכולה לטבול בלילה שלאחר היום השביעי, דהיינו בלילה השמיני לתחילת ספירתה. לדוגמא: אשה שעשתה בדיקת הפסק טהרה ביום רביעי אחר הצהריים, טובלת בשבוע שלאחר מכן, בלילה שבין יום רביעי ויום חמישי אחרי צאת הכוכבים. אם בעלה בעיר – לא תדחה את הטבילה ותטבול מיד כשמגיע זמן הטבילה. אם אינה יכולה לטבול אלא בשעות היום, תשאל רב.

ה. ההכנות לטבילה
בעת הטבילה במקוה, צריכים המים להגיע לכל מקום בגוף. כמו כן יש לדאוג לכך שגם המקומות שהמים אינם חודרים אליהם בדרך כלל בשעת הטבילה, כגון הפה והאוזן יהיו נקיים לחלוטין. ההכנות לטבילה נועדו להבטיח כל זאת.

ההכנות לטבילה הן:

1. יש לגזור את הצפרניים בידיים וברגליים ולנקות אותן היטב. אשה הרגילה לגדל צפרניה במיוחד לשם נוי, תשאל רב כיצד לנהוג.
2. לנקות היטב את הפה וביחוד בין השיניים (ולא תאכל עד אחרי הטבילה). שיניים תותבות הניתנות להסרה חייבים להוציא. ביום, לפני הטבילה ראוי לא לאכול מאכלים החודרים לבין השיניים, כגון בשר וכיו”ב (בשבת וביו”ט – יכולה לאכול בשר).
3. יש להסיר תכשיטים, משקפיים וכו’.
4. אם יש דבר המחובר או דבוק לגוף, כגון: דם קרוש בפצע שאינה יכולה להסירו, תחבושת גבס וכד’ וכן אם עליה לשים צמר גפן באזניים או שיש לה סתימה זמנית בשן, לא תטבול מבלי לשאול רב. ביום שלפני הטבילה ראוי לא לעסוק בדברים הנדבקים לגוף, כגון דבק פלסטי.
5. יש לחפוף את הראש במים חמים ולהסתרק היטב ולהתיר את הקשרים שבשערות הראש ובשער שבמקומות אחרים שבגוף. אין לטבול בשער קלוע בצמה או אסוף בכל צורה שהיא.
6. יש לרחוץ את כל הגוף במים חמים ובמיוחד במקומות שיש בהם קמטים וקיפולי עור, כגון בית השחי, סדקי האצבעות וכו’ וכן את העיניים, האוזניים, האף וכו’ – כדי להסיר כל לכלוך, כל דבר שנדבק לגוף כגון שיירי דבק וכדו’.
7. טוב לעשות צרכי הגוף לפני הטבילה.

לאחר שסיימה האישה את הכנותיה, עליה לוודא שניקתה את עצמה היטב ושהסירה כל דבר מחובר או דבוק לגוף (משום כך נוהגת האחראית על הטבילה במקוה לבדוק את גוף האשה לפני הטבילה). את ההכנות לטבילה אפשר לעשות גם בבית, אלא שבמקרה כזה תסתרק שוב לפני הטבילה. רצוי לדקדק ולהתחיל את ההכנות לפני שקיעת החמה ולסיימן סמוך לטבילה.

ו. מהו המקוה?
הטבילה נעשית במקוה.
רחיצה באמבטיה או בבריכה איננה טבילה!
המקוה שלנו בקפריסין בנוי בצורת בריכה קטנה. ממדיו כמטר וחצי על שתים וגובה המים בו כמטר ועשרים. הוא מחובר לבריכה של מי גשמים לפי דיני מקוה בור על גבי בור כפי שמצריכה ההלכה. רצפת המקוה וכתליו מצופה בחרסינה. המים חמים, נקיים וצלולים. במקוה מצויים: אמבטיית ג’קוזי, כיור רחצה, פינת קוסמטיקה ואיפור מאובזרת, מראה וקולבים, מכונה ליבוש שערות, מגבות, סבון, שמפו לשערות וכו’ וכל הקשור להכנות לטבילה ולאחריה.

ז. הטבילה
בשעת הטבילה צריכה האשה להמצא כולה בבת אחת בתוך המים. אסור שאפילו שערה אחת תשאר בחוץ. על האשה לעמוד על קרקע המקוה ולהתכופף קצת. הידיים אינן כפופות ואינן צמודות לגוף, הרגליים פסוקות מעט כדי שהמים יגיעו לכל מקום בגוף. מאותה סיבה אסור לקפוץ את הפה יותר מדי, להדק את השיניים, לעצום את העיניים בכוח או לקפוץ אגרופים. יש לדאוג לכך, שאשה היודעת את הדינים תהא נוכחת בשעת הטבילה ותשגיח שהטבילה תיעשה כהלכה. אחרי הטבילה, בעודך נמצאת בתוך המים, מברכת הטובלת את ברכת הטבילה: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה”. אחרי הברכה נוהגות הנשים לטבול פעם שניה וכן ראוי לעשות.