מיד עם היוודע דבר הפטירה של יקירכם יש לעדכן את החברה קדישא ובמקביל להוציא תעודת פטירה.
סדר הלוויה
הספדים וקדיש
על המשפחה הקרובה, לתכנן מראש מי יישא את ההספדים בבית הלוויות ולהודיע לדוברים מוקדם ככל האפשר, על מנת שיוכלו להקדיש זמן ראוי למחשבה ותכנון. נסו שלא להאריך יותר מדי בדברים. זכרו כי הקהל עומד על רגליו זמן ארוך, לעתים בתנאי צפיפות ומזג אוויר קשים. כדאי למנות אדם קרוב אחד אשר ירכז את הנושא ויעמוד בקשר עם החברה קדישא. לעתים מבקשים ידידים בשעת הלוויה להוסיף גם הם כמה מלים. זה יכול להיות מכובד ומרגש, אך גם יכול להיות למורת רוח המשפחה. בנוסף, מומלץ כי אבלים המתכוונים לומר קדיש בלוויה ואינם בקיאים באמירת התפילה, יעשו חזרות על הגייה נכונה של המלים.
מה לקחת אתכם ללוויה
ההליכה אל הקבר וטקס הקבורה עשויים לקחת זמן-מה, וגם אנשים שהם צעירים וחזקים, ובוודאי מבוגרים עשויים להתקשות לעמוד בעומס הנפשי והפיזי שהטקס דורש מהם. עליכם להיערך בהתאם: בחורף – קחו עמכם בגדים חמים (ומטריות) לעמידה ממושכת ללא תנועה. בקיץ – קחו עמכם כיסוי ראש נגד השמש ובקבוקי מים. אם צפויים להגיע אנשים זקנים או חולים – כדאי לקחת כסאות מתקפלים ולהציבם ליד הקבר. רוב הלוויות מלוות גם בבכי; ייתכן ותרצו להצטייד בחבילת טישיו או במשקפי שמש כהים. נהוג לכסות את הראש בלוויות ולכן קחו עמכם כיפות לגברים ומטפחות או כובעים לנשים. אם זוהי לוויתו של נפטר גבר שהייתה ברשותו טלית, נהוג להביאה עמכם, על מנת שגופו ייעטף בה בזמן הלוויה. אם אתם מתכננים שלא ללכת בנעלי עור במהלך השבעה, כמנהג המסורת, הביאו עמכם גם נעלי בד אליהן תוכלו להחליף לאחר הקבורה.
איך להתלבש ללוויה
שאלת הלבוש נשמעת אולי שלא במקומה, כי אחרי הכל – מה משמעותם של הבגדים ברגע קשה של קבורה? עם זאת, כדאי שתדעו כי בני משפחתו הקרובים ביותר של הנפטר (הורים, בנים ובנות, אחים ואחיות, בעל/אשה) – אם ירצו לערוך את הטקס על-פי המסורת – יעברו במהלך הקבורה טקס קריעת קרע בחולצה שלגופם. כמו-כן, על-פי המנהג המסורתי, יישארו האבלים בבגדים שלבשו בלוויה במשך כל שבעת ימי האבל וישבו בבגדים אלו על הרצפה או על מצע נמוך. בתום ימי האבל, יש הנוהגים להשליך בגדים אלו ולא ללובשם עוד. לכן, כדאי להקדיש רגע של מחשבה מראש אילו בגדים יתאימו לשרת את צורכי שבוע קשה זה. המנהג הרווח במערב ללבוש בגדים שחורים לאות אבל אינו נהוג בקהילות ישראל.
הכנת הבית לשבעה
כאשר תחזרו מבית הקברות לאחר הקבורה, תגיעו אל המקום בו תשהה המשפחה בשבעת הימים הבאים. כדאי לחשוב מראש באיזה בית לבחור. לפעמים התשובה מובנת מאליה: בבית הנפטר. לפעמים יש מספר אפשרויות, וכדאי להעדיף את הנוחה מביניהן. יש לקחת בחשבון את הקירבה לביתם של האבלים ושל אורחיהם וכן את החלל שיש בדירה הרלוונטית: האם הוא גדול דיו למבקרים שיבואו, לעריכת תפילות ולמנוחה באמצע היום. יש הנוהגים לבנות ‘סוכת אבלים’ ליד הבית, על-ידי מתיחת יריעה (מפני השמש) ופיזור כסאות תחתיה. אל הדירה שנבחרה צריך להביא נרות נשמה, כסאות, ואם ייערכו שם תפילות – גם ספר-תורה, סידורי תפילה וכיפות. יש לסדר את הדירה ולפנות ממנה רהיטים מיותרים ודברי ערך שיכולים להינזק, וכן יש להכין מושבים נמוכים לאבלים. בבתי אבל נהוג גם לכסות את המראות. אין הכרח להספיק את הכל לפני הקבורה, אולם קחו בחשבון כי זרם המבקרים עשוי להתחיל מיד לאחר הקבורה, ולא כל בית ערוך למבקרים בכל רגע נתון.
סעודת הבראה
הסעודה הראשונה שאוכלים האבלים לאחר הקבורה עם שובם מבית הקברות נקראת ‘סעודת הבראה’. נהוג לאכול מאכלים עגולים כגון ביצים, עדשים וכעכים, המסמלים את הגלגל הסובב בעולם ואת תחילת השלמתם של האבלים עם מעגליותם של החיים ושל המוות. נוהגים להתקין את סעודת ההבראה ממאכלים שיביאו ידידים, המתחילים לסייע בתהליך ההשלמה הרגשית כבר משעות אלו.