מהלך הברית

כדאי לתאם את הכיבודים בברית קודם לתחילת הטקס. לפני הברית פותחים בדברי ברכה להורים ולמשפחה, מאד חשובה האווירה של החגיגיות והשמחה, שהנה זכיתם בשעה טובה לבן זכר, בריא ושלם ואתם זוכים להמשיך את שרשרת הזהב של עם ישראל ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו.

הכיבודים

שושבינים (=קוואטער) – כיבוד זה ניתן לכל זוג נשוי. אך יש שנותנים כיבוד זה לזוג שלא זכה עדין לילד. כיבוד זה הינו סגולה לזכות בילד.
בת הזוג מקבלת את התינוק מידי אמו, והיא נכנסת עמו לבית הכנסת, או לאולם בו מתקיים הברית, ומגישה אותו לשושבין (בעלה). השושבינים יחזירו את התינוק לאמו בתום הברית.
חיקה – ניתן לכבד את מי שלא מצאו לו כיבוד בהמשך, ותפקידו הוא לאחוז בידיו את התינוק לפני קיום מצוות הברית.
כסא של אליהו – בטרם ישב הסנדק על הכסא מניחים את התינוק על הכסא.
מעל הכיסא – הסרת התינוק מכיסאו של אליהו.
על ברכי הסנדק – הנחת התינוק על ברכי הסנדק.
סנדק – הוא הכיבוד הגדול ביותר בברית. והוא מחזיק את התינוק על ברכיו (כשהן צמודות) בעת ביצוע הברית עצמה.
עמידה לברכות – לאחר ביצוע הברית ניתן לכבד אדם נוסף שיקח את התינוק מהסנדק ואדם נוסף שיגיד את הברכות.

שירה ופיוט

נוהגים לשיר מעט לפני הברית ולחלוק כבוד לאליהו הנביא מלאך הברית.
מגישים את התינוק ואבי הבן אומר את הפסוקים שלפני הברית: שמע ישראל, ה’ מלך, אנא ה’ הושיעה נא, אנא ה’ הצליחה נא וכו’.
הסנדק יושב על הכסא של אליהו, והמוהל מתחיל במלאכה שאורכת מספר שניות. מיד לאחריה אבי הבן מברך שתי ברכות:
1. ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.
2. ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. (וישנם כאלה שאינם מברכים שהחיינו).
לאחר מכן מברכים על היין, ומעניקים את השם לרך הנולד. בתפילה הנאמרת בסיום הברית, מברכים את הרך הנולד: “זה הקטן גדול יהיה”, ומוסיפים: “כשם שנכנס לברית – כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים”.
לאחר הברית עורכים סעודה, שהיא סעודת מצווה המהווה מרכיב חשוב במצוות ברית המילה.

ויקרא שמו בישראל… – בחירת שם

שמו של אדם – הינו אחד המפתחות החשובים שמעניקים לו הוריו בשעת לידתו, על כן חשוב מאד איזה שם לתת לתינוק. השם משפיע מאד על תכונותיו, מידותיו, ואופיו של הילד. ניתן להתייעץ עם הרב גם בנושא בחירת השם היהודי של הילד.