כשנערה מגיעה לגיל שתיים עשרה, נוהגים לעשות לכבודה חגיגת בת מצווה, לאות הבעת תודה ושמחה על כניסתה לעול המצוות. סעודה זו אינה סעודת מצווה, ואינה נערכת בבית הכנסת. יש הנוהגים להרבות שמחה ביום זה (ראה מה שפסק הגר”ע יוסף בספרו שו”ת יחוה דעת ח”ב סי’ כט), הנערה לובשת בגד חדש, ומברכת עליו “שהחיינו”. בברכה זו היא מכוונת גם על כניסתה לעול מצוות, שהיא חייבת בהן.
בדורות האחרונים נהגו לחגוג את יום הגיעה של הבת לגיל שתים עשרה, בחגיגת “בת מצווה” עם בני משפחה וידידים. נחלקו הפוסקים האם ראוי ורצוי לקיים חגיגת בת מצווה. המתנגדים (ראה הרב משה פיינשטיין בשו”ת אגרות משה – או”ח, ח”א סי’ קד. ח”ב סי’ ל), טוענים, שיש בכך ניסיון להידמות לגויים, הנוהגים לציין את יום כניסת הבת לחיי בגרותה. המתירים (הרב אליעזר יהודה ולדינברג -בשו”ת ציץ אליעזר – חי”ח סי’ לג ועוד) דוחים טענה זו ואומרים, כי לפי זה אף בר מצווה לבן יהיה עלינו לאסור, משום שהגויים נוהגים לחגוג גם לבנים את יום כניסתם לבגרות.
אם כן, מאליה נשאלת השאלה מדוע לא חגגו חגיגת בת מצווה לבת הנכנסת לעול המצוות – בדורות הקודמים?
יש מסבירים, שבעבר בת שהגיעה לגיל שתים עשרה החלו לדבר בה בענייני שידוכין ואירוסין, ובנות התארסו בגיל זה. ומפאת טרדות רבות להכנת חגיגת החתונה, ועל מנת שלא לערב שמחה בשמחה, לא אוזכר ציון מאורע זה של הבת.
הסבר נוסף מביא הרב יחיאל יעקב וויינברג בשו”ת שרידי אש (ח”ב סי’ לט): בעבר לא היה צורך בחיזוק הבת לאהבת תורה ומצוות, שכן האווירה כולה הייתה כזאת. אך בדורות האחרונים ראו צורך לציין יום זה בכדי לעודד את בנות ישראל בעת כניסתם לעול המצוות, בכדי לטעת בהן אהבת תורה ומצוות.
מסע לבת המצוה
הרבנית רסקין פיתחה תוכנית לימודים מיוחדת לבנות המגיעות לגיל המצוות, ההופכת את חגיגת בת המצוה למשהו מרתק ומקורי, אם את מעונינת להשתתף כל שעליך לעשות הוא ליצור קשר.