ברית מילה

רקע

המצווה הראשונה בסדר המצוות המוטלות על כל אב ביחס לבנו, היא מצוות ברית המילה. לאחר שמונה ימים מלידת הבן, על האב להכניסו בברית המילה ואחר כך לערוך לו פדיון הבן (אם הוא בכור). בברית המילה נכנס הבן בבריתו של אברהם אבינו וממשיך מסורת בת אלפי שנים הכוללת את כל פרטי הדינים והמנהגים הקשורים במצוות ברית המילה. אדם שלא נימול - קרוי - ערל שפירושו - חסום. הראשון שנצטווה על המילה היה אברהם אבינו ומאז ואילך זרעו של אברהם אבינו אמון על ברית זו. כניסתו של הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו מחברת אותנו כחוליה בשרשרת החוליות של העם היהודי.
פעולת המילה נקראת ברית, בהיותה "אות ברית" החתומה ומוטבעת בבשרנו, כביטוי לקשר שבין עם ישראל והקב"ה. שלוש מצוות בתורה נקראו אות: ברית מילה, שבת ותפילין. אולם אות ברית מילה הוא החשוב מכולם, ומיומו השמיני ואילך נושא עמו כל איש מישראל את אות הברית הזה, ואינו נפרד ממנו כל חייו.

חשיבות מצות המילה

גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות [תלמוד ירושלמי, נדרים פרק ג', הלכה ט']
גדולה מצות מילה משאר מצות עשה [שולחן ערוך יורה דעה סי' רס סעי' א]
גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו [תו"ש בראשית פרק י"ז אות ג']
גדולה מילה שהיא דוחה את השבת החמורה [נדרים לא, ב]

טעמי מצות מילה

הברית היא אות בין הקב"ה לכנסת ישראל מתנאי המילה וטעמיה הוא לזכור תמיד, כי היא אות אלוקי אשר ציוונו אלוקים לשימו בכלי התאוה הגוברת באדם, כדי שיוכל להתגבר עליה. המילה היא סימן היכר והבדלות בין ישראל לאומות העולם. טעות לנמק את מצות המילה בשיקולי בריאות, היגיינה או אסטטיקה למיניהם למרות שמחקרים מוכיחים כי המילה מורידה את הסיכוי לחלות במחלה ממארת. לפיכך, אי אפשר לומר שהברית אין בה תועלת והיא סתם 'פציעה' בגוף האדם.