יום שבת, ג תשרי ה'תש''עח (9/23/2017)
Rabanut Cyprus
כניסת שבת בלרנקה
כניסת שבת בניקוסיה
כניסת שבת באיה נאפה
כניסת שבת בלימסול
קפריסין היהודית – היסטוריה
הוצאה לאור – "ניצוצות"
'הנקודה היהודית' – תשמישי קדושה
מוצרים כשרים בקפריסין
תוצרת כשרה בקפריסין


במענה לשאלת רבים

השנה הבעל"ט (תשס"ח) תהיה שנת שמיטה. עיקרה של מצות השמיטה אכן חלה בארץ ישראל. אך דא עקא, שיש דברים הנוגעים גם ליהודים הדרים בחו"ל והנני לפרט:

א. מצות שמיטה

נצטוינו לשבות מעבודת הקרקע ולשמור על קדושת פירותיה, וכן נצטוינו על שמיטת כספים. שונה מצות שמיטת כספים ממצות שמיטת קרקעות; שמיטת כספים נוהגת בין בארץ ובין בחוץ לארץ, ואילו שמיטת קרקעות אינה נוהגת אלא בארץ, וכן קדושת הפירות אינה נוהגת אלא בפירות הארץ. הצד השווה שבהן – ששתיהן מוקדשות להקב"ה. בראשונה נאמר "שמיטה לה'" (דברים טו, ב) ובשניה נאמר "שבת לה'" (ויקרא כה, ב).

בספר החינוך (מצוה תעז) כתב: שמצוה זו היא לתועלת האדם, כדי שישתלם במידת הנדיבות ועין טובה, ולקבוע בלב הבטחון הגדול בה' ברוך הוא.

ב. פרוזבול

* הלל הזקן, בתקופת בית שני, ראה שנמנעים העשירם מלהלוות לנזקקים מחשש שחובותיהם ישמטו, והיו עוברים בכך על אזהרת התורה (דברים טו, ט): "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון ולא תתן לו" וכו', עמד ותיקן תקנת "פרוזבול", שעל ידיה לא יישמטו החובות והלווה יוכל לגבות את חובו בכל עת.

* המילה פרוזבול רומזת לשלוש מילים: פרוז, בולי ובוטי, שפירושן: פרוז – תקנה, בולי – עשירים, בוטי – עניים. כלומר: תקנה לעשירים – שלא יפסידו את כספם בגלל השמטת החוב; ותקנה לעניים – שיסכימו העשירים להלוות להם.

* מי שהלווה לכמה לווים, די לו בפרוזבול אחד.

ניתן לעשות את הפרוזבול במשרד הרב.

ג. פירות וירקות מארץ ישראל

* אסור להוציא פירות שביעית מארץ ישראל לחוץ לארץ, והבאים לקפריסין אין להם לקחת לכתחילה עמם צידה לדרך ממאכלים שיש בהם "קדושת שביעית" אלא יכינו אוכל מירקות כאלה שאין בהם "קדושת שביעית".

* יש להיזהר בקניית מיני פירות וירקות הבאים מארץ ישראל לרבות קפואים וקופסאות שימורים שיהיה כתוב ללא חשש שביעית.

יעזור השי"ת שנזכה להיות בכלל גיבורי כוח, שומרי שבת הארץ, ולכל הברכות המיועדות להם, לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה בגו"ר.